שבירת הכלים הוא מושג קבלי המתייחס לניסיון הראשון של הקב"ה לברוא עולם . האורות היו מרובים הכלים מועטים. טרח... שבירת הכלים. אחר כך היה המשך כזה וכזה והנה אנחנו כאן בעולם של צמצום והסתר וכלים קטנטנים שאיכשהו שורדים את העניין.

הניסיון לתאר לי את מעשיו של הקב"ה תמיד הלחיץ אותי.

למזלי הארי ז"ל וממשכיו בחסידות תרגמו את מושגי הקבלה למושגים פשוטים של חווית האדם.

לא זוכרת כבר מי אמר. הרבה אומרים את זה עכשיו ולא זוכרת או לא יודעת בדיוק מי אמר את זה ראשון. ששבירת הכלים זו חוויה שאנחנו חווים כשיש בנו אורות גדולים : כוונות טובות, מוטיבציה, רצון וכ"ו. ובמציאות איכשהו טרח.... הכל מתרסק. זה שבירת הכלים.

אז כרגע . ממש כרגע אני בתוך ערימת כלים שבורים.

קניתי ירקות למרק. נסעתי. הכנתי מרק. שטפתי כלים . סידרתי את החדר.

מה קיבלתי ? העו"ס אמרה לי שהדיירים מבקשים שלא אבוא לבשל ולרחוץ כלים.

שהתלונות של ה"מרגיש לא טוב" היו מניפולציות. מפגרת שכמוני.

ושהפגישה שלה עם האבא היתה טובה. טוב מאוד. מצויינת.

ועוד כל מיני צ'ופצ'יקים שאין לי כוח לספר ולא נעים לי לספר. יוצאת מכל הסיפור מה זה מפגרת.

אני לא יודעת איך היה אצל הקב"ה כשנשברו לו הכלים בפרצוף. אני כרגע מרגישה נעלבת ועלובה.

איזה עצבים... עכשיו אני צריכה לעשות בתוכי מהלך של תיקון. לא בא לי. אני אשאר אומללה ומסכנה עד שזה יעבור לבד.

כלומר עד שהקב"ה יהיה נחמד ויזיז אותי קצת מהעלבון. אתה המצאת את "שבירת הכלים" . ואני לא אתה. תעזור לי וזהו.

הנה נתתי צדקה. מרוצה ? עכשיו תוציא אותי מהעלבון המפגר הזה