top of page
אנונימית
//
24.1.21, 15:44
מסתבר שאני חלק מקבוצה
המטפלת שלי אומרת לי שיש קבוצות תמיכה למשפחות של מתמודדי נפש. מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה. אף פעם לא קראתי על זה. אפילו אף פעם לא קראתי באמת על המחלה שיש לאמא שלי. זה שלה. לא שלי.
אז זהו, שזה גם שלי. אני מתקשרת למקום של הקבוצות תמיכה ואני קצת בשוק. אני חלק מקבוצה של אנשים ואפילו לא הייתי מודעת אליה. 35 שנה ובכלל לא חשבתי על זה. ולא הגדרתי את עצמי ככזאת... עולה בי בכי.
המטפלת שלי אומרת שאם אשמע עוד סיפורים של אנשים כמוני אולי אראה שאני לא לבד. ויותר מזה - שאני נורמלית. שבמצב הלא נורמלי שחייתי בו המנגנוני הגנה שפיתחתי במהלך החיים הם הכי נורמליים שיש...
סכיזופרניה
ילד/ה
תגובות
30.4.21, 0:19
את יודעת מה הכי טוב והכי נכון לך, יכול להיות שבעשורים האחרונים מנגנונים אלו, שירתו אותך בצורות שונות. תראי מה את מרגישה כיום, האם תרצי לדעת? לחקור? להבין? אם כן, אף פעם לא מאוחר. בכל מקרה מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי. בטוחה שתבחרי את האחת שנכונה לך.
bottom of page